• etsy_logo
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • Google+ Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Pinterest Social Icon
  • Instagram Social Icon

מאמרים

חולצות בית ספר


הרבה אמרו על חולצות בית ספר, אך במהותן הן משרתות תפיסה חינוכית ערכית שבבסיסה עומדים ערכי השוויון, הצניעות, השייכות, הקטנת הנראות של פערים כלכליים והקלה על הנטל הכלכלי המוטל על ההורים.

בשנות החמישים והשישים נתפסה התלבושת האחידה בארה"ב כמנגנון שנועד לרסן בין היתר תופעות עברייניות בבתי הספר. באותה עת נאסר על תלמידות ללבוש מכנסיים (אלא רק חצאיות) כחלק מקוד הצניעות ותפיסת השוביניזם הגברי ששלטו. ההוראה הזו נועדה גם להציב משקל נגד למהפכת הרוקנרול וילדי הפרחים שנתפסו כמאיימות על הסדר החברתי. התלבושת האחידה נתפסה בתרבות ההיפית כחלק מחומות הכלא של מערכת מערכת החינוך (ראו הפזמון הנודע "החומה").

בהמשך, השתנתה התפיסה והתלבושת האחידה נתפסה ככלי התורם לשוויון בין כל התלמידים והוא נהיה פורמאלי כשהנשיא קלינטון הורה ליישם את הרעיון בבתי הספר הציבוריים בשנת 1996 - ב"נאום על מצב האומה" שנשא בפני הקונגרס.

בראשית המאה ברוב מדינות העולם בכלל ובישראל בפרט כללה התלבושת האחידה מרכיבים רבים, מעבר לצבע ולצורה הכללית: כפתורים, סרטים, קישוטים וכדומה.
התלבושת היתה אחידה במלוא מובן המילה, ללא מקום לאלתורים. הקפידו בה עד הפרט האחרון ברוח החינוך הקפדני, המשמעתי והנוקשה ששלט בכיפה. הדבר עלה בקנה אחד עם האיסור על קריאה למורה בשם פרטי (הוא כונה "אדון" או "גברת") וקימה עם היכנסו/ה לכיתה. התלבושת האחידה היתה למעשה סוג של מדים בארגון סגור.

עם השנים התפתחה גישה שהעמידה את הפרט וייחודו במרכז וכתוצאה מכך התלבושת האחידה החלה להיתפס כדבר הפוגע בייחודו של התלמיד, בחופש ביטויו ומשרה אוירה "צבאית" בבית הספר. התנהלו עימותים רבים כתוצאה מכך בין תלמידים למורים ובמהלך שנות ה-80 עד תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת החליטו רוב בתי הספר לבטל את התלבושת האחידה.
בשנות האלפיים, השינויים שעוברת התלבושת האחידה משקפים את השינוי הגדול שחל בחברה הישראלית. חולצת בית הספר היא חולצת טריקו במגוון צבעים אפשריים ועליה מודפס סמל בית הספר. חולצת טריקו מסמלת את ההיפך הגמור מחולצת הכפתורים - רישול ולמעשה זלזול במקום הקפדה, חיפוף במקום התמדה, זריקות במקום מהוגנות.

בבית ספר על יסודי משגב, שהפך בשנים האחרונות לקמפוס משגב ונמצא סמוך ל"זה פה" ברקפת, הייתה סוגיית התלבושת האחידה לנושא חם ומדובר. בתחילת דרכו, עקב זה שהיה קטן, לא נדרשו התלמידים ללבוש חולצת בית ספר. לאט לאט, עם גידול האוכולוסייה במשגב החליטה ההנהלה שהתלמידים ילבשו חולצות בית ספר ועיצבו את הסמל, בעקבות מחאה גדולה בוטלו חולצות בית הספר

שר החינוך לשעבר גדעון סער קבע שמשנת 2010 כל בית ספר בישראל מחוייב לתלבושת אחידה, וכך גם משגב, אחרי שנים ספורות חזר לחולצות בית הספר הקודמות.

האוכלוסיה המשיכה לגדול ובית ספר משגב התחלק ל-3 קמפוסים שונים (קציר, אסיף ועומר) ולהם סמל חדש

ב-"זה-פה" ברקפת ניתן לרכוש את כל סוגי הסמלים, ניתן להדפיס סמל על חולצות שקונים במקום אחר וניתן לרכוש חולצות אצלנו במקום.

---------------------------------------------------------------------------

מהפכת הדפוס 

 

באמצע המאה ה-15 יוהאן גוטנברג , צורף זהב שהתעסק והבין הרבה במלאכת ההטבעה וההחתמה, הבין שאפשר לגלף אותיות ממתכת. עד אז, השתמשו בלוחות מגולפים (מעץ או מאבן) והעתקה של מילים. גוטנברג הבין שאפשר לסדר את האותיות הבודדות כל פעם בהרכב אחר וליצור על ידי כך את כל המילים של השפה. חריטת אות שקועה מפלדה ולאחר מכן יציקת עותקים בולטים רבים וזהים התאפשר שימוש ממושך וכך הפכה המלאכה היקרה להחריד של יצירת תחריטי עמודים למלאכה זולה בהרבה, לכן גם נגישה בהרבה. 

לפני מהפכת הדפוס, הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים, ומחירי הספרים, שהועתקו בכתב יד, היו גבוהים ביותר. לפיכך, הפצת מידע באותם ימים הייתה איטית מאוד, והוגבלה רק לבני המעמד הגבוה.

ספר הראשון שהודפס בשיטה זו של גוטנברג היה התנ"ך. המצאתו של גוטנברג הוזילה את עלויות ודרשה כוח עבודה פחות מיומן. תרומתו של גוטנברג לעולם הייתה הפיכתה של המילה הכתובה למוצר זמין וזול יחסית, עובדה זו גרמה להפצה של המילה בכל שכבות האוכלוסייה. לכן יש המחשיבים את המצאתו של גוטנברג כהמצאה החשובה באלף הקודם.

תוך זמן קצר התפשטה ההמצאה ובתי דפוס רבים קמו והתחילו לפעול. בתוך חמישים שנה בלבד עלה מספר הספרים שהופקו באירופה ממאות בודדות לכחצי מליון. להתפשטות מהירה זו של הספר הכתוב היו השלכות מרחיקות לכת:

1.      עלייה בלימוד קרוא וכתוב, שהובילה לעלייה בביקוש לספרים.

2.      השכלה נרחבת לכל שכבות החברה, כולל איכרים מהמעמד הנמוך.

3.      הקמת אוניברסיטאות בערים רבות באירופה בגלל הביקוש הגובר להשכלה.

4.      ירידה בכוחה של הכנסייה בגלל נגישות רבה יותר לספרי הקודש והפצת דעות נגדה ונגד השלטון.

5.      פרסום הודעות וצווים של המלכים הפך לקל הרבה יותר.

6.      הדפסת ספרים בשפות לאומיות, כגון צרפתית, אנגלית, גרמנית ועוד, גרמה להעשרת שפות אלו

        ואחרות ולהעמקת השימוש בשפות אלו. כתוצאה מכך התגבשו זהויות לאומיות סביב הידע והתרבות

         המתחדשים ונכתבו יצירות בשפות לאומיות.

7.      יצירת שפה ספרותית אחידה, השפה בה מדפיסים את הספרים.

8.      הופעת העיתונות

 

מהפכת הדפוס שינתה את עולמנו. בזכות המהפכה הזו הועברו רעיונות ממקום למקום בעולם ובסיכומו של דבר זה מה שיצר את תהליך הגלובליזציה.

במרוצת השנים המשיכו לפתח את הדפוס, היום ניתן להדפיס במגוון צורות על כמות גדולה של אביזרים והדפוס ממשיך להשפיע על חיינו, דרך ספרים, עיתונים ועוד.

---------------------------------------------------------------------------

התקליט

 

בשנת 1887 בארצות הברית, אמיל ברלינר (היהודי) ממציא את התקליט ואת הגרמופון. התקליט הוא דיסק שטוח שנעשה ממגוון חומרים מעורבים בגומי קשה (שאחר כך הוחלף בחומר הדומה לפלסטיק)

התקליט מאפשר שמיעת מוזיקה: דיסק שטוח המסתובב בקצב אחיד ובתנוחה מאוזנת, עליה חרוט חריץ בצורת ספיראלה אחידה משולי התקליט כלפי המרכז. החריץ נע ימינה ושמאלה בתנועה אופקית לפי המוזיקה המוקלטת בו. בזמן ההשמעה המחט בחריץ קולטת את התנועות האופקיות העדינות והופכת אותן לצלילים. בתקליטים, כמעט תמיד הספיראלה מתחילה מבחוץ כלפי פנים כלומר משולי התקליט כלפי מרכז התקליט. כל צד של התקליט השמיע מנגינה אחרת

במשך השנים השתנה התקליט, ובכל צד היה אפשר להקליט כ-3-5 דקות.  כדי להפיץ יצירה אחת ארוכה היה צורך להקליטה על מספר תקליטים שהיו כורכים אותם באלבום.

במשך היה אפשר להקליט גם 20-30 דקות והומצאו פטיפונים אוטומטיים שאיפשרו השמעת צד אחד של כ-5 תקליטים בזה אחר זה ללא התערבות יד אדם.

התקליט היה האמצעי הנפוץ ביותר לשמיעת מוזיקה במרבית שנות המאה ה-20, והוחלף בשנות השמונים בתקליטור (דיסק).

כיום התקליט משמש תקליטנים במועדונים ועדיין מיצרים תקליטים מיוחדים לצורך זה. נוסף לכך, חובבי מוזיקה רבים עדיין ממשיכים להאזין לתקליטים. ההפרעות הקלות שאופייניות לתקליטים נחשבות בעיני חלק מחובבי המוזיקה כיתרון.

התקליט משמש גם כאביזר עיצובי ואפשר לעשות ממנו שעונים, לחרוט בתוכו תמונות וכיתוביים ייחודיים .